אין מחסור בעורכי דין בארץ. כך, בהתאם לנתונים של לשכת עורכי הדין, נכון לשנת 2023 היו בארץ כ-78,000 עורכי דין פעילים. למרבה הצער, אין גם מחסור בתאונות דרכים. כך, בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2024 היו בארץ 8,315 תאונות דרכים בהן נפגעו 14,450 בני אדם.
כלומר, הסיכוי שנפגע תאונת דרכים מכיר עורך דין כלשהו הוא לא נמוך. אבל זו בדיוק הבעיה, "עורך דין כלשהו" הוא לא תמיד הכתובת הנכונה. כמו שלא פונים לרופא עיניים כדי לטפל בפגיעה אורתופדית, כך לא נכון לבחור עורך דין רק בגלל קרבה משפחתית או היכרות אישית.
עורך דין לתאונות דרכים נדרש משום שתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מתנהלות בהסדר משפטי ייחודי, מול חברות ביטוח מנוסות, וטעויות בשלבים הראשונים עלולות להקטין את הפיצוי באופן משמעותי.
הסדר משפטי ייחודי לתאונות דרכים
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים יצר בישראל הסדר מיוחד, שונה מתביעות נזיקין רגילות. בעוד שבתביעת נזיקין רגילה צריך בדרך כלל להוכיח מי התרשל ומי אשם, בתביעות לפי חוק הפיצויים, אין כמעט חשיבות לשאלה מי אשם. ככלל, כל מי שנפגע בתאונת דרכים עשוי להיות זכאי לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, גם אם התאונה נגרמה באשמתו ("עקרון האחריות המוחלטת").
בגדול, כל מה שצריך להוכיח הוא שהתרחשה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים, ונגרם נזק גוף.
ההסדר רק נראה פשוט
לכאורה, ההסדר נראה פשוט. בפועל, הדרך לקבלת פיצוי מלא עשויה להיות מורכבת בהרבה.
ראשית, יש חשיבות לשאלה האם האירוע אכן מוגדר כתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים, כלומר כ"נזק גוף שנגרם עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". במקרים רבים, מה שנראה במבט ראשון כתאונת דרכים "קלאסית", לא בהכרח יוכר ככזה בהתאם לחוק ולהפך. כך למשל, נפילה מסוס כתוצאה מרעש של אופנוע הוכרה כתאונת דרכים (פסק דין מיום 24.3.2019 במסגרת ת"א 14976-01-16 שנדון בבית משפט השלום בתל אביב). לעומת זאת, נהג שנפל ממשאית חונה בעת ניסיון לאסוף מצית, לא הוכר כנפגע תאונת דרכים (פסיקת בית המשפט העליון מיום 26.8.1997 במסגרת רע"א 8548/96).
בנוסף, גם כאשר ברור שמדובר בתאונת דרכים, לא תמיד ברור מי הגורם שאמור לשלם את הפיצוי. למשל, במקרים הרגילים, התביעה מתנהלת מול חברת ביטוח החובה של הרכב הרלוונטי. אולם כאשר אין ביטוח חובה בתוקף או כאשר מדובר בתאונת פגע וברח, על התביעה להתנהל מול "קרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים", דבר שעשוי לסבך את העניינים (למשל, במקרה של תאונת פגע וברח, קרנית דורשת כי הנפגע יוכיח שפעל לאתר את הנהג הפוגע).
כמו כן, גם לאחר שמזהים את הגורם שמולו יש לנהל את התביעה, קיימת חשיבות רבה להוכחת הנזק. זאת שכן, גובה הפיצוי תלוי בקשר ישיר לתיעוד הרפואי והוכחת היקף הפגיעה, הפסדי השכר, ההוצאות שנגרמו לנפגע וההשפעה של התאונה על תפקודו היומיומי. יש להבין את ההבדל בין נכות רפואית לנכות תפקודית, את המשמעות של פגיעה זמנית לעומת פגיעה קבועה, ואת הדרך שבה כל אלה משפיעים על גובה הפיצוי.
לבסוף, יש לבחון נסיבות אחרות כגון האם התאונה התרחשה בדרך לעבודה/במסגרת העבודה (שאז מדובר ב"תאונת עבודה" ומחייבת גם פנייה למוסד לביטוח לאומי) או האם היו מעורבים כמה כלי רכב ועוד.
לכן, גם אם עקרון האחריות המוחלטת נשמע פשוט על הנייר, בפועל נדרש ידע מקצועי וניסיון ספציפי כדי להבין בדיוק מול מי מתנהלים, אילו מסמכים לאסוף, אילו מסמכים יש להגיש ואיך להציג את הפגיעה בשפה משפטית, רפואית וביטוחית ברורה.
חברות הביטוח מערימות קשיים
גם הפרסומות של חברות הביטוח גורמות לכל הליך הפיצוי להיראות פשוט. לכאורה כל מה שצריך לעשות אם עברת תאונת דרכים הוא להתקשר למוקד השירות של המבטחת, שבמקרה מאויש באותה העת על ידי ידוען, והפיצוי כבר בחשבונך.
המציאות שונה לחלוטין. חברות הביטוח הן גופים מסחריים הפועלים למטרות רווח. בהמשך לכך, האינטרס שלהן אינו לשלם את הפיצוי הגבוה ביותר האפשרי, אלא לבחון כל תביעה בקפדנות, לצמצם את היקף התשלום במקרים המתאימים מבחינתן, ולסיים תיקים בסכומים נמוכים ככל שניתן.
לשם השגת מטרה זו, חברות הביטוח לא מהססות להעלות כמעט כל טענה אפשרית. בין אם מדובר בטענה כי כלל לא מדובר בתאונת דרכים, כי לא הן הכתובת לפיצוי, הכחשת היקף הנזק הנטען על ידי הנפגע (כולל שימוש בחוקרים פרטיים), או מתן הצעת פשרה נמוכה במיוחד תוך הסתמכות על חוסר הידע והעייפות של הנפגע.
בנוסף, למרבה הצער, פעמים רבות הנפגעים "עוזרים" לחברות הביטוח לדחות את תביעתם באמצעות טעויות שנעשות בתום לב כגון עיכוב בפנייה לטיפול רפואי, תיאור חלקי של הפגיעות, אי שמירת מסמכים וקבלות, שיחה לא זהירה עם נציג חברת הביטוח ועוד.
לנפגע לבדו, ואפילו לעורך דין שאינו מתחום תאונות הדרכים, קשה מאוד להתמודד מול הידע, הניסיון, שיטות הפעולה וסוללת עורכי הדין של חברות הביטוח. עורך דין תאונות דרכים יודע לדבר עם חברת הביטוח בשפה שלה ולהציב מולה תיק מסודר, מבוסס וקשה לתקיפה.
לא קיבלת פיצוי?
לא שילמת.
כמה עולה לשכור עורך דין לתאונות דרכים?
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע הסדר ייחודי המגן על הנפגע, לפיו שכר הטרחה מוגבל ברף מקסימלי ונגזר באחוזים אך ורק מתוך הפיצוי שמתקבל בפועל בסוף התהליך (על בסיס הצלחה, ללא תשלום מראש):
- 8% (+ מע"מ): במקרה שהתיק מסתיים בפשרה מול חברת הביטוח לפני הגשת תביעה לבית המשפט;
- 11% (+ מע"מ): במקרה שהתיק מסתיים בפשרה לאחר שכבר הוגשה תביעה לבית המשפט;
- 13% (+ מע"מ): במקרה שהתיק מתנהל עד סופו ומסתיים בפסק דין.
במרבית המקרים, חברת הביטוח היא זו שמוסיפה את רכיב שכר הטרחה מעבר לסכום הנזק שנפסק, כך שהנפגע אינו נדרש לשלם אותו מכיסו במהלך ניהול התיק.
איך בוחרים עורך דין לתאונות דרכים?
בחירת עורך דין אינה צריכה להתבסס רק על היכרות אישית. הבדיקה החשובה ביותר היא האם עורך הדין עוסק באופן קבוע בתביעות נזקי גוף בעקבות תאונות דרכים, האם הוא מכיר את ההתנהלות מול חברות הביטוח והאם יש לו ניסיון במקרים דומים.
כמו כן, כדאי להיזהר מעורך דין שמבטיח סכום פיצוי עוד לפני שבחן את המסמכים ואת נסיבות התאונה. להרחבה כדאי לעיין במאמר שפרסמנו בנושא: [איך בוחרים עורך דין לתאונות דרכים מומלץ].
חשיבות הניסיון הספציפי בתחום
עורך דין תאונות דרכים אינו רק מי שמכיר את החוק, אלא מי שיודע לדבר עם חברת הביטוח בשפה שלה. הוא מכיר את הפרקטיקה, יודע כיצד חברות הביטוח בוחנות תיקים, אילו טענות הן נוהגות להעלות, מתי הצעת פשרה היא סבירה ומתי היא נמוכה מדי ומתי כדאי להגיש תביעה לבית המשפט.
לכן, לאחר תאונת דרכים, לא כדאי להסתפק בעורך דין כללי או במכר מהמעגל הקרוב. אם נפגעתם בתאונת דרכים, פנו לייעוץ עם עורך דין לתאונות דרכים בעל ניסיון בתחום, שיוכל ללוות אתכם מהרגע הראשון, להסביר לכם את זכויותיכם, ולפעול למיצוי זכויותיכם.
