צליפת שוט בתאונת דרכים – מתי מגיע פיצוי וכמה ניתן לקבל?

זה קרה בשבריר שנייה. א' ישבה במושב אחורי של רכב, שמעה חריקת בלמים, ופתאום, בום. הראש עף קדימה ואחורה בעוצמה. באותו רגע היא בעיקר נבהלה, אבל היתה בטוחה שהכול בסדר. אלא שבתוך זמן קצר החלה לסבול מכאבים בשרירים, הגבלה בתנועה, הפרעות שינה וקשיי ריכוז. כשנה וחצי לאחר מכן הרופא אבחן כי היא סובלת מפיברומיאלגיה ("דאבת שרירים"). הרופא הסביר כי גם טראומה שנראית מינורית יחסית יכולה, במקרים מסוימים, להוביל להתפרצות פיברומיאלגיה. לאחר התכתשות מול חברת הביטוח, בית המשפט פסק לא' פיצוי בסך של כ-521,000 ש"ח (ת"א 42281-03-22).

המקרה של א' ממחיש כי גם פגיעה שנראית בתחילה כפשוטה יחסית, כגון "צליפת שוט", עשויה במקרים המתאימים, להתפתח לתביעה משמעותית.

מהי צליפת שוט?

מדובר בפגיעה הנגרמת כאשר הראש והצוואר נעים בפתאומיות קדימה ואחורה, בדומה לתנועת שוט. התנועה החדה עלולה לפגוע בשרירים, ברצועות, במפרקים וברקמות הרכות של הצוואר והגב העליון.

התסמינים של צליפת שוט יכולים להופיע מיד לאחר התאונה, אך לעיתים הם מתפתחים רק כעבור שעות או ימים. בין התסמינים השכיחים ניתן למצוא כאבי צוואר, נוקשות, הגבלה בתנועה, כאבי ראש, כאבים בכתפיים או בגב העליון, סחרחורות, נימול בידיים, עייפות, הפרעות שינה וקשיי ריכוז.

מדוע צליפת שוט כה בעייתית?

צליפת שוט בעייתית דווקא משום שהיא יכולה להיות התוצאה של תאונת דרכים קלה ולהיראות "קטנה" מבחוץ, אבל להיות מורכבת מאוד מבפנים. זו פגיעה שלא תמיד משאירה סימן ברור בצילום, לא תמיד מורגשת במלוא עוצמתה מיד לאחר התאונה, ולעיתים מתפתחת בהדרגה לכאב מתמשך שפוגע בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים. במקרים כאלה הפגיעה כבר אינה מתבטאת רק בכאב צוואר, אלא גם בקושי לעבוד, לנהוג, לשבת מול מחשב, לישון היטב, להרים משאות או לבצע פעולות יומיומיות.

אדם יכול לצאת מהרכב לאחר התאונה, להרגיש "בסדר", ורק בהמשך להתחיל לסבול מכאבי צוואר חזקים, מגבלה בתנועה או הפרעות שינה (בהתאם למחקרים בינלאומיים, בין 15% ל-25% מהנפגעים ממשיכים לסבול מתסמינים בינוניים עד חמורים גם שנה לאחר הפגיעה). הפער הזה בין התאונה לבין הופעת התסמינים עלול לגרום לנפגע, ולאחרים, לזלזל בפגיעה, ולהקשות מאוד בהמשך על הוכחת הקשר בין התאונה לבין הנזק.

איך מקבלים פיצויים בגין צליפת שוט?

מי שנפגע מצליפת שוט בתאונת דרכים עשוי להיות זכאי לפיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אחד המאפיינים המרכזיים של החוק הוא שבדרך כלל אין צורך להוכיח מי אשם בתאונה ("עיקרון האחריות המוחלטת"). השאלה המרכזית היא האם מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק, האם נגרם נזק גוף, והאם יש קשר בין התאונה לבין הנזק.

בדרך כלל, התביעה מוגשת נגד חברת ביטוח החובה של הרכב. במקרים חריגים, למשל כאשר מדובר ברכב ללא ביטוח חובה או בתאונת פגע וברח, ניתן לרוב לפנות לקרנית (הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים).

פיצוי צליפת שוט – כמה ניתן לקבל?

גובה הפיצוי בגין צליפת שוט משתנה מאוד ממקרה למקרה, כאשר הסכום תלוי לא בעצם האבחנה, אלא בשאלה עד כמה הפגיעה השפיעה בפועל על חייו של הנפגע. הגורמים המרכזיים שמשפיעים על הסכום: אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו, השפעת הנכות הרפואית על היכולת לעבוד (דרגת נכות תפקודית), גיל הנפגע והכנסתו, וההוצאות הרפואיות שנצברו.

כך למשל, בת"א 17947-12-15 היה מדובר בנהגת שנפגעה בתאונת דרכים וסבלה מצליפת שוט לצד כאבי גב, סחרחורות וטנטון. מומחה בית המשפט קבע לה נכות אורתופדית צמיתה בשיעור של 10%. הפיצוי הכולל הועמד על כ-190,000 ש"ח.

במקרה אחר, נהגת סבלה מצליפת שוט בתאונת דרכים קלה. למרות שהיא שבה והתלוננה במרוצת הזמן על כאבי גב, רק כשנתיים וחצי לאחר מכן, אובחן כי צליפת השוט גרמה לה להגבלות בטווח תנועת עמוד השדרה. גובה הפיצוי הועמד על כ-125,000 ש"ח (ת"א 2568-05-17).

פסק הדין הממחיש כי גם פגיעה שמתחילה באבחנה של "צליפת שוט בלבד" עשויה להתפתח לתביעה משמעותית ניתן למצוא בת"א 50846-02-23. באותו מקרה, נדון מקרה של נהג שאובחן בתחילה עם פגיעה במנגנון של צליפת שוט, ללא ממצא אחר, ושוחרר לביתו. בהמשך, הנהג המשיך להתלונן על כאבים בצוואר, בגב ובכתף, וכן על טנטון, סחרחורות וקשיים נפשיים כגון חרדות בנהיגה. בסופו של דבר, התאונה הוכרה כתאונת עבודה, ונקבעו נכויות אורתופדיות ונפשיות. סכום הפיצוי, לאחר ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי, הסתכם ב-296,000 ש"ח.

מה לעשות לאחר תאונת דרכים?

לאחר תאונת דרכים, ובמיוחד כאשר מופיעים כאבי צוואר או תסמינים המתאימים לצליפת שוט, חשוב לפעול בצורה מסודרת. הצעדים הראשונים יכולים להשפיע לא רק על הטיפול הרפואי, אלא גם על היכולת לקבל פיצוי בהמשך.

ראשית, יש לפנות לבדיקה רפואית מוקדם ככל האפשר, גם אם הכאב נראה בתחילה קל או נסבל. חשוב לציין בפני הרופא כי מדובר בתאונת דרכים, ולפרט את כל התסמינים. יודגש כי לתיעוד הראשוני יש חשיבות רבה בהוכחת הקשר בין התאונה לבין הנזק.

כמו כן חשוב לשמור כל מסמך רפואי או כלכלי הקשור לתאונה (סיכומי ביקור, הפניות, תוצאות בדיקות, מרשמים, אישורי מחלה, קבלות על טיפולים, נסיעות, תרופות ופיזיותרפיה). גם אם מדובר בהוצאה קטנה, הצטברות המסמכים יכולה לסייע בהוכחת היקף הנזק.

בנוסף, מומלץ לתעד את פרטי התאונה, למשל פרטי הנהגים המעורבים, מספרי רכב, פרטי ביטוח חובה, תמונות של הרכבים, מקום התאונה, ואישור משטרה במידת הצורך.

יש גם להמשיך במעקב רפואי ולא להפסיק את הטיפול רק משום שהבדיקה הראשונה הייתה "תקינה". בצליפת שוט, דווקא הרצף חשוב (תלונה ראשונה, המשך מעקב וטיפולים).

מדוע מומלץ לפנות לעורך דין?

פנייה לעורך דין העוסק בתאונות דרכים יכולה להיות משמעותית במיוחד במקרים של פיצוי צליפת שוט, משום שלא תמיד מדובר בפגיעה פשוטה להוכחה. כאמור, פעמים רבות אין ממצא ברור בצילום, התסמינים מופיעים בהדרגה, וחברת הביטוח עשויה לטעון כי מדובר בכאב חולף, במצב רפואי קודם או בנזק שאינו קשור לתאונה.

כך למשל, בת"א 42281-03-22, אותו ציינו בתחילת המאמר, חברת הביטוח טענה כי אין קשר סיבתי בין התאונה וצליפת השוט לבין התפתחות הפיברומיאלגיה. לדבריה, עד לאבחון הרשמי חלף זמן רב וכי הספרות הרפואית אינה תומכת באופן מספק בקשר בין טראומה פיזית לבין פיברומיאלגיה.

אלא שבית המשפט דחה את עמדת חברת הביטוח וקיבל את טענות עורך הדין מטעם התובעת. נקבע כי במקרה הספציפי קיים קשר בין התאונה לבין התפתחות התסמונת, בין היתר משום שהתובעת התלוננה באופן רציף על כאבים לאחר התאונה.

פסק הדין ממחיש היטב מדוע חשוב לנהל תביעות פיצוי צליפת שוט, העוסקות פעמים רבות בשאלות רפואיות ומשפטיות מורכבות, באופן מקצועי בעזרת עורך דין מיומן בתאונות דרכים.

תאונה קלה לא תמיד גורמת לנזק קל

צליפת שוט היא פגיעה נפוצה אך מתעתעת. לעיתים היא חולפת בתוך זמן קצר, אך במקרים אחרים היא עלולה לגרום לכאב ממושך, מגבלות תנועה, פגיעה בעבודה ואף להתפתחות תסמונות כאב מורכבות כמו פיברומיאלגיה.

לכן, גם אם התאונה נראית קלה, גם אם הרכב כמעט לא ניזוק, אם סבלתם מצליפת שוט, אל תחכו שהמצב יחמיר. פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי יכולה לסייע לכם להבין את שווי התביעה, להימנע מטעויות מול חברת הביטוח ולוודא שהפיצוי שתקבלו ישקף את הנזק האמיתי שנגרם לכם.