לאחר יום ארוך בעבודה, אתם סוף סוף בדרך הביתה. אתם עוצרים ברמזור אדום, אולם לפתע רכב אחר מתנגש בכם מאחור בעוצמה. אתם מובלים לבית חולים ושם מתברר כי נגרמו לכם פגיעות צוואר וגב, ימי עבודה צפויים לרדת לטמיון, וההוצאות מתחילות להיערם.
אתם מניחים שאתם צריכים להגיש תביעה כנגד הנהג שפגע בכם. אלא שאז מתגלה כי דווקא לא. למרות שהנהג האחר גרם לתאונה, אתם אמורים להגיש תביעה בגין נזקי הגוף כנגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב שלכם בביטוח חובה.
זה נשמע כמעט אבסורדי. אם רכב אחר אשם, מדוע לא תתבעו את בעל הרכב או לכל הפחות את חברת הביטוח שלו? התשובה נעוצה בהסדר הייחודי של דיני תאונות הדרכים בישראל.
ההסדר הייחודי של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חוק ה"פלת"ד") יצר הסדר משפטי המבדיל בין מי שגרם לתאונה לבין מי שנושא בחבות לפיצוי. כך במקום לנהל מאבק משפטי ארוך ומלחמת גרסאות סביב השאלה מי אשם בתאונה, החוק מבוסס על עיקרון של אחריות מוחלטת ללא אשם.
בהתאם לעיקרון זה, נפגע בתאונת דרכים אינו נדרש להוכיח שהנהג הפוגע התרשל (כפי שיש להוכיח בדיני נזיקין רגילים), אלא די בכך שמדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק, ושנגרם נזק גוף, כדי שתקום זכות לפיצוי.
לצד זאת, החוק כולל עיקרון חשוב נוסף והוא ייחוד העילה. משמעותו היא שכאשר מדובר בתאונת דרכים, לא ניתן לעקוף את ההסדר ולהגיש תביעת נזיקין רגילה נגד הנהג הפוגע בגין נזקי גוף, אלא המסלול המשפטי הוא רק בהתאם לחוק הפלת"ד.
מאחר שחוק הפלת"ד מנתק בין שאלת האשם לבין עצם הזכאות לפיצוי, ומאחר שייחוד העילה מונע הגשת תביעת נזיקין רגילה נגד הנהג הפוגע בגין נזקי גוף, התביעה לרוב אינה מופנית כלפי מי שגרם לתאונה, אלא כלפי הגורם שנושא בחבות לפיצוי לפי החוק, חברת ביטוח החובה הרלבנטית.
אז את מי תובעים בפועל?
התשובה תלויה בזהות הנפגע ובנסיבות התאונה. אם נפגעתם כנהגים, ברוב המקרים התביעה תוגש נגד מבטחת החובה של הרכב שבו נהגתם, גם אם נהג אחר הוא שגרם לתאונה. אם נפגעתם כנוסעים, בדרך כלל התביעה תופנה נגד מבטחת החובה של הרכב שבו נסעתם. אם נפגעתם כהולכי רגל או רוכבי אופניים, התביעה תוגש נגד מבטחת הרכב שפגע בכם.
כאמור, התביעה אינה מופנית בהכרח נגד מי ש"אשם", אלא נגד הגורם שנושא בחבות לפיצוי לפי ההסדר בחוק.
האם יש חריגים?
כפי שראינו, ברירת המחדל בתאונות דרכים שבהן נגרם נזק גוף היא להגיש תביעה כנגד מבטחת החובה הרלוונטית. ואולם, ישנם מקרים חריגים שבהם אין מבטח שניתן לתבוע, או שבהם זהות הגורם הנתבע משתנה:
- תאונת פגע וברח: אם הנהג הפוגע נמלט וזהותו אינה ידועה, הנפגע אינו נותר ללא פיצוי. במקרים מתאימים, ניתן להגיש תביעה נגד קרנית, הקרן הממשלתית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.
- רכב ללא ביטוח חובה: כאשר התאונה נגרמה על ידי רכב שלא היה מבוטח בביטוח חובה, על נוסעים והולכי רגל להגיש תביעה לפיצוי כנגד קרנית.
תאונה בדרך לעבודה
כאשר התאונה אירעה בזמן שנהגתם ברכב של העבודה, הכלל הבסיסי לרוב אינו משתנה, ותביעת נזקי הגוף תוגש נגד מבטחת החובה של הרכב שבו נהגתם. אולם, במקרים רבים עשויה להתעורר מורכבות נוספת, שכן אם התאונה אירעה תוך כדי העבודה או בדרך לעבודה וממנה, ייתכן שמדובר גם בתאונת עבודה, באופן שעשוי להקים זכויות נוספות מול המוסד לביטוח לאומי.
לצד חריגים אלה, החוק קובע גם מצבים שבהם עצם הזכאות לפיצוי נשללת. מדובר למשל, במי שגרם לתאונה במכוון, מי שנהג ביודעין ללא ביטוח, שימוש ברכב לצורך פשע ועוד.
ומה לגבי נזק לרכב?
חשוב לזכור שכל מה שתואר עד כה נוגע לנזקי גוף. כאשר נגרם גם נזק לרכב, יש להגיש תביעת רכוש נפרדת נגד הנהג הפוגע, נגד מבטחת הרכוש שלו (בדרך כלל מבטחת צד ג'), או במקרים מתאימים להפעיל את פוליסת המקיף שלכם.
כאן, בניגוד לתביעת נזקי גוף לפי חוק הפלת"ד, שאלת האחריות לתאונה דווקא חוזרת למרכז. מי אשם בתאונה, מי הפר את כללי הדרך, ומי אחראי לנזק, הם חלק מרכזי מהבירור.
מה הדין ביחס לאופניים חשמליים?
אם רוכב אופניים חשמליים נפגע מרכב מנועי, למשל מכונית, מדובר ככלל בתאונת דרכים והוא רשאי להגיש תביעה נגד מבטחת החובה של הרכב שפגע בו.
עם זאת, תאונה שבה מעורבים אופניים חשמליים לא תמיד תיחשב ל"תאונת דרכים" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שכן לפי פסיקת בית המשפט העליון אופניים חשמליים אינם נחשבים ל"רכב מנועי" לצורך החוק (רע"א 7451/19).
בהמשך לכך, אם מדובר בנפילה עצמית, בהתנגשות עם הולך רגל או בתאונה שנגרמה בשל מפגע בדרך, התביעה תתברר בדרך כלל לפי דיני הנזיקין הרגילים, וזהות הנתבע תיקבע בהתאם לנסיבות המקרה.
לא קיבלת פיצוי?
לא שילמת.
מדוע מומלץ לפנות לעורך דין?
על פניו, כל מה שצריך בתאונת דרכים הוא להגיש תביעה כנגד מבטחת החובה או במקרים הרלוונטיים כנגד קרנית, אלא שהמציאות מורכבת בהרבה.
כך למשל, ברוב הגדול של המקרים המחלוקת מול חברת הביטוח אינה אם הייתה תאונת דרכים, אלא מהו היקף הנזק, אילו ראשי נזק ניתן לדרוש ומה שיעור הפיצוי הראוי. בהמשך לכך, ניהול נכון של התביעה מחייב לא פעם בחינה משפטית ורפואית, איסוף תיעוד מתאים, גיבוש ראיות, ולעיתים גם התמודדות עם חוות דעת מומחים או מינוי מומחה מטעם בית המשפט. טעויות בשלבים מוקדמים, כמו חוסר תיעוד או מסירת גרסה לא מדויקת, עלולות להשפיע מאוד על גובה הפיצוי.
ליווי משפטי של עורך דין בעל ניסיון בתאונות דרכים כבר מהשלבים הראשונים, עשוי לסייע לא רק בהגשת התביעה עצמה כנגד הנתבעים הנכונים, אלא גם בזיהוי מלוא הזכויות, בהערכת ראשי הנזק, בהתמודדות מול טענות של חברת הביטוח, ובמיצוי פוטנציאל הפיצוי. לעיתים, ההבדל בין ניהול נכון של התיק לבין טיפול שגוי אינו מתבטא רק בדרך ניהול ההליך, אלא גם בפער של מאות אלפי ש"ח בגובה הפיצוי שמתקבל בסופו של דבר.
זכרו: בישראל יש כ-45,000 תאונות דרכים "קלות" בשנה שאינן נחקרות לעומק על ידי המשטרה. כך שלא פעם ניהול התביעה נשען בעיקר על התיעוד שהנפגע דאג לאסוף בעצמו ועבודת עורך הדין שמלווה אותו.
תביעה נכונה מתחילה בזיהוי הנתבע הנכון
השאלה את מי תובעים בתאונת דרכים נראית פשוטה, אך כפי שראינו, התשובה לה מורכבת הרבה יותר מהאינטואיציה הראשונית. לא תמיד תובעים את מי שפגע בכם, ולעיתים דווקא הגורם שאינו קשור כלל לגרימת התאונה, מבטחת החובה, ולעיתים קרנית, הוא הכתובת המשפטית הנכונה.
דווקא משום כך, פנייה מוקדמת לעורך דין עשויה להיות קריטית. זיהוי נכון של הנתבע, בחירת המסלול המשפטי המתאים, הערכת מלוא ראשי הנזק והתנהלות נכונה מול חברת הביטוח, אינם עניינים טכניים, אלא מרכיבים שעשויים להשפיע ישירות על מיצוי הזכויות ועל גובה הפיצוי.
פנו אלינו ואנו נסייע לכם למצוא עורך דין לתאונות דרכים שיוודא שתקבלו את הפיצוי המקסימלי המגיע לכם על פי חוק.