מה אתם חושבים כאשר אתם שומעים את המושג "נזק גוף"? רוב האנשים ידמיינו פציעה ברורה לעין כגון שבר ביד, חתך עמוק, או פגיעה קשה שמובילה לאשפוז. ואתם צודקים, שכן כל אחת מהפגיעות שצוינו מהווה "נזק גוף". אולם המציאות המשפטית מורכבת יותר.
במאמר הבא נסביר את המושג "נזק גוף" וכיצד הוא בא לידי ביטוי בדין הישראלי. נבחן אילו פגיעות נכנסות בתוך המושג, איך מוכיחים "נזק גוף" וכיצד עורך דין תאונות דרכים עשוי לעזור לכם.
נזק גוף מהווה תנאי יסודי לצורך קבלת פיצויים
לא כל אירוע המתרחש בכביש יוגדר כתאונת דרכים המזכה בפיצוי. על מנת שתקום זכאות לפיצויים, יש להראות כי מתקיימים התנאים הקבועים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ("פלת"ד") ובראשם קיומו של נזק גוף.
במילים פשוטות, גם אם התרחשה תאונה בפועל, וגם אם נגרם נזק לרכב, ללא נזק גוף, לא ניתן לקבל פיצוי בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
מה נחשב כ"נזק גוף"?
ההגדרה של "נזק גוף" בחוק הפלת"ד היא: "מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים".
מדובר בהגדרה רחבה מאוד הכוללת קשת רחבה של מצבים, החל מפציעות חמורות וברורות, ועד לפגיעות מורכבות יותר, שאינן בהכרח ניתנות לזיהוי מיידי. מדובר למשל בפגיעות אורתופדיות (גב, צוואר, גפיים), חבלות ראש, פגיעות נוירולוגיות ואף פגיעה באמצעי עזר (למשל משקפיים, מכשיר שמיעה או תותבת) שהיו מחוברים לגוף בעת התאונה.
גם פגיעות שנחשבות לכאורה "קלות", כמו פגיעת צוואר מסוג "צליפת שוט", עלולות להתפתח לנזק מתמשך. מחקרים מצביעים על כך שכ־50% מהנפגעים ממשיכים לסבול מתסמינים גם לאחר שנה ממועד התאונה.
בנוסף, אולי בניגוד לתחושה הראשונית, גם פגיעות נפשיות נחשבות ל"נזק גוף" לכל דבר ועניין. כך למשל, נפגע הסובל מחרדה, דיכאון, התקפי חרדה או תסמונת פוסט טראומטית בעקבות תאונת דרכים, עשוי להיות זכאי לפיצוי, לעיתים אף בסכומים משמעותיים, במיוחד כאשר הפגיעה משפיעה על התפקוד היומיומי, הלימודים או היכולת להשתלב בשוק העבודה.
דוגמה טובה ניתן למצוא בעניינה של א, נערה בת 14, שהייתה מעורבת בתאונת דרכים כאשר רכב התנגש במכונית בו נסעה עם אביה. כתוצאה מתאונת הדרכים נגרם לה נזק זניח לצוואר. עם זאת, בית משפט השלום פסק לה פיצוי בסך של כ- 800,000 ש"ח. התברר כי מאז התאונה הנערה סובלת מתסמינים פוסט טראומטיים משמעותיים, כגון סיוטים, נדודי שינה, פלאשבקים וחרדות (ת"א 13331-09-20).
כיצד מוכיחים נזק גוף?
לא די בתחושה סובייקטיבית של פגיעה. כדי לתרגם את ההגדרה הרחבה שבחוק הפיצויים לזכאות ממשית לפיצוי, על הנפגע להוכיח את קיומו של הנזק ואת הקשר הסיבתי בינו לבין התאונה, כלומר, להראות כי הפגיעה ממנה הוא סובל נגרמה בעקבות התאונה ולא בשל גורמים אחרים.
הוכחת נזק גוף מתבססת קודם כל על התיעוד הרפואי ובכלל זה תלונות, תוצאות בדיקות, סיכומי ביקור, אבחנות רפואיות, טיפולים, מעקב רפואי, תרופות ועוד. כמו כן, במקרים רבים, במיוחד כאשר מדובר בנזק גוף משמעותי, מומלץ לצרף הערכה של רופא מומחה בתחום הרלוונטי, אשר תתמוך בטענות הנפגע ותבסס את הקשר בין התאונה לבין הנזק.
בנוסף, בתי המשפט בוחנים גם את מהימנות גרסת הנפגע, כלומר את העקביות והאמינות של התיאור שהנפגע מסר על פגיעותיו. על כן ישנה חשיבות לסמיכות זמנים בין התאונה לבין הפנייה הראשונה לקבלת טיפול רפואי (פנייה מיידית מחזקת את הקשר הסיבתי, בעוד שעיכוב עלול לעורר ספקות). עוד יש חשיבות לרצף הטיפולי. המשך טיפול ומעקב רפואי לאורך זמן יוצרים תמונה עקבית של נזק מתמשך.
יצוין כי כדי לתרגם את הפגיעה לפיצוי כספי, בתי המשפט בוחנים שני מושגים משלימים: נכות רפואית ונכות תפקודית. נכות רפואית היא הממצא הפיזי ה"יבש", כלומר אחוז הנכות בהתאם לספר המבחנים של ביטוח לאומי. לעומת זאת במסגרת נכות תפקודית בוחנים כיצד הנכות הרפואית משפיעה על היכולת הספציפית של הנפגע לתפקד, לעבוד ולהשתכר (ההשפעה בפועל).
הפער בין השניים יכול להיות דרמטי. אדם יכול לסבול מנכות רפואית נמוכה מאוד, אך אם המקצוע שלו דורש יכולת פיזית או ריכוז שנפגעו בתאונה, הנכות התפקודית שלו תהיה גבוהה בהרבה, מה שיוביל לפיצוי כספי משמעותי. ברוב המקרים, בית המשפט מסתמך בקביעת הנכות הרפואית והתפקודית במומחה מטעמו, אשר מונה כדי לספק חוות דעת אובייקטיבית על מצבו של הנפגע.
לא קיבלת פיצוי?
לא שילמת.
מה כוללים הפיצויים?
החוק בישראל מאפשר לקבל פיצוי בגין מכלול רחב של נזקים בהתאם להיקף הפגיעה. הפיצוי מורכב לרוב מפגיעה בכושר ההשתכרות (בעבר ובעתיד); אובדן זכויות סוציאליות; הוצאות רפואיות; עזרת צד שלישי; הוצאות נסיעה, כאב וסבל, קיצור תוחלת החיים ועוד.
ככלל, הפיצוי תלוי בשילוב של שלושה גורמים: אחוז הנכות, גיל הנפגע והשכר לפני התאונה. במקרים חמורים יותר, בהם נגרמת פגיעה משמעותית בתפקוד, הפיצוי הכולל עשוי להגיע לסכומים גבוהים מאוד, ולעיתים אף למיליוני שקלים.
כך למשל בית משפט השלום פסק כ- 1.7 מיליון ש"ח לאישה שנפגעה בתאונת דרכים ומאז היא סובלת מהגבלת תנועה בצוואר ופיברומיאלגיה שהתבטאה בכאבים בכל חלקי הגוף. במסגרת הפיצוי, בית המשפט פסק לאישה יותר מ- 100,000 ש"ח בגין שימוש בעבר ובעתיד בקנאביס (ת"א 47406-07-18).
לא פעם, דווקא פגיעות שנראות בתחילה קלות, כמו כאבי צוואר או גב, הן אלו שמובילות למחלוקות הקשות ביותר. למשל, במקרה מסוים, היה מדובר בעורך דין צעיר שסבל מהגבלת תנועה קלה בצוואר בעקבות תאונת דרכים. למרות שהצעיר חזר מייד לעבודה, בית המשפט פסק לו כ- 1.4 מיליון ש"ח. נקבע כי גם אם נכון לעכשיו שכרו לא נפגע, התסמינים מהם הוא סובל (קושי בישיבות ממושכות, ירידה בפרודוקטיביות והפסקות תכופות במהלך העבודה), ימנעו ממנו להשתלב בפירמה גדולה וכך יפגע כושר השתכרותו העתידי (ת"א 46626-05-23).
איך עורך דין תאונות דרכים יכול לעזור?
מי שאחראית לפיצוי הנפגע בתאונת דרכים היא לרוב חברת הביטוח שביטחה את הנהג הפוגע.
הטעות הכי גדולה של נפגעים היא לחשוב ש"הנזק מדבר בעד עצמו" וכל מה שהם צריכים הוא לפנות לחברת הביטוח וזו תעביר לידם את מלוא הפיצוי. האמת היא כי חברות הביטוח לא ששות לשלם פיצויים ובמקרים רבים עושות ככל יכולתן להערים קשיים. יצוין כי במרבית המקרים, המחלוקת אינה בשאלה האם אירעה תאונת דרכים, אלא מהו היקף הנזק, מה שיעור הנכות, והאם קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין הפגיעה הנטענת.
כך למשל, בכל שלושת פסקי הדין שצוינו לעיל, חברות הביטוח השונות טענו כי הנזק שנגרם לתובעים היה נמוך בהרבה מהנטען. רק באמצעות פעולתם של עורכי דינם הצליחו התובעים לשכנע את בית המשפט בדבר היקף הנזק האמיתי.
עורך דין בעל ניסיון בתאונות דרכים מלווה את הנפגע כבר מהשלבים הראשונים, ומסייע לו להימנע מטעויות שעלולות לפגוע בתביעה בהמשך. בהמשך, עורך הדין אחראי לבניית התשתית הראייתית של התיק ובכלל זה איסוף המסמכים הרפואיים, פנייה למומחים מתאימים, והצגת התמונה המלאה של הנזק. עורך הדין אף מנהל את המשא ומתן מול חברת הביטוח, אשר תנסה לא אחת לצמצם את הפיצוי, ובמקרים בהם לא ניתן להגיע להסכמה, עורך הדין ייצג את הנפגע בבית המשפט.
תרגום פגיעה לפיצוי
המושג "נזק גוף" רחב בהרבה מהתפיסה האינטואיטיבית. הוא כולל לא רק פציעות פיזיות מובהקות, אלא גם כאבים מתמשכים, מגבלות תפקודיות ופגיעות נפשיות. אלא שהזכאות לפיצוי אינה נקבעת רק לפי עצם הפגיעה, אלא לפי היכולת להוכיח אותה, באמצעות תיעוד רפואי, רצף טיפולי והצגת תמונה מלאה ומשכנעת.
לשם כך, מומלץ מאוד לא לנסות להתמודד עם חברות הביטוח לבד, אלא לפנות לליווי משפטי על ידי עורך דין תאונות דרכים בעל ניסיון. ליווי כזה מאפשר לבנות את התיק כבר מהשלבים הראשונים, להימנע מטעויות קריטיות, ולהציג את מלוא היקף הנזק בצורה נכונה ומבוססת.
פנו אלינו ואנו נסייע במציאת עורך דין הבקיא בדיני תאונות דרכים שיעזור לכם לקבל את הפיצוי המקסימלי המגיע לכם.