תאונות דרכים מתרחשות בישראל מדי יום, ורבים מהנפגעים מגלים במהירות שהם נכנסים לעולם משפטי מורכב של מושגים לא מוכרים כגון חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (או בקיצור "פלת"ד").
אחד המונחים הראשונים שהם שומעים מעורכי הדין הוא "ייחוד העילה". למרות השם המשפטי המורכב, מדובר בכלל פשוט יחסית הקובע כי במקרה של נזק גוף שנגרם בתאונת דרכים, הנפגע רשאי לתבוע פיצוי רק במסגרת החוק הייעודי שנחקק לשם כך, ולא במסגרת דיני הנזיקין הכלליים.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – מנגנון פיצוי מיוחד
כדי להבין את עקרון ייחוד העילה, צריך להכיר ראשית את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מדובר בחוק ייחודי המסדיר את הפיצוי לנפגעי תאונות וקובע מנגנון משפטי שונה מזה המקובל בדיני הנזיקין הרגילים המרוכזים ברובם בפקודת הנזיקין.
החוק מבוסס על עיקרון של אחריות ללא אשם, שלפיו נפגע בתאונת דרכים אינו צריך להוכיח מי גרם לתאונה כדי להיות זכאי לפיצוי. במקום זאת, עצם העובדה שנגרם נזק גוף במסגרת תאונת דרכים מקימה זכאות עקרונית לפיצוי, אשר משולם בדרך כלל באמצעות ביטוח החובה של הרכב המעורב בתאונה.
בכך ביקש המחוקק ליצור מנגנון יעיל וברור לפיצוי נפגעים, ולהפחית את הצורך בהתדיינות ממושכת ומורכבת בשאלת האחריות לתאונה.
עיקרון ייחוד העילה – מסלול פיצוי אחד בלבד
עקרון ייחוד העילה הקבוע בסעיף 8 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי כאשר אדם נפגע בנזק גוף בתאונת דרכים, לא ניתן להגיש תביעה לפי דיני הנזיקין הכלליים. במקום זאת, התביעה יכולה להתנהל במסלול אחד בלבד, זה של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
כך למשל, נניח שאדם הולך ברחוב ונפגע מקריסת שלט פרסום שהיה תלוי על חזית בניין. במקרה כזה הנפגע יכול להגיש תביעה נזיקית רגילה ולבחון את אחריותם של גורמים שונים, למשל בעל הבניין, החברה שהתקינה את השלט או הרשות המקומית שלא פיקחה על בטיחות המתקן.
לעומת זאת, כאשר מדובר בנזק גוף שנגרם בתאונת דרכים, עקרון ייחוד העילה קובע כי ניתן להגיש את התביעה רק לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. כלומר, גם אם אדם מסוים נהג ברכבו ברשלנות חמורה או התנהג באופן מסוכן במיוחד, הנפגע לא יכול לתבוע אותו בתביעה נזיקית רגילה. בהתאם לפסיקה, עקרון ייחוד העילה חל גם על נזקים נלווים שנגרמו לנפגע עקב התאונה ובכלל זה טיפול רפואי רשלני (רע"א 1519/20).
יודגש כי עקרון ייחוד העילה חל רק על נזקי גוף. כאשר מדובר בנזק לרכב או לרכוש אחר, יש להגיש תביעה נזיקית רגילה נגד הנהג האחראי לתאונה.
לא קיבלת פיצוי?
לא שילמת.
חריגים לעקרון ייחוד העילה
לצד הכלל של ייחוד העילה, קובע החוק גם חריג חשוב. כאשר התאונה נגרמה בכוונה על ידי אדם אחר, רשאי הנפגע להגיש נגדו גם תביעה לפי דיני הנזיקין הכלליים.
כך למשל, אם אדם משתמש ברכב ככלי תקיפה ופוגע במכוון באדם אחר, הנפגע רשאי להגיש תביעה נזיקית רגילה נגד הפוגע, בנוסף לאפשרויות הפיצוי הקבועות בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בחריג מצומצם יחסית, והנטל להוכיח כי הפגיעה נעשתה במתכוון אינו פשוט כלל.
כמו כן, אם תאונת דרכים מהווה גם תאונת עבודה, למשל כאשר עובד נפגע בתאונת דרכים בדרכו לעבודה, הנפגע רשאי לממש זכויות גם מול המוסד לביטוח לאומי. במקרים כאלה ניתן לקבל גם דמי פגיעה, קצבת נכות מעבודה ומימון טיפולים רפואיים.
יוסבר כי הזכויות מול הביטוח הלאומי אינן מבטלות את עקרון ייחוד העילה. התביעה בגין נזקי הגוף שנגרמו לנפגע בתאונת הדרכים עצמה תתברר עדיין לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בלבד, ואילו ההליך מול הביטוח הלאומי מהווה מסלול זכויות נוסף.
יחד עם זאת, צריך לקחת בחשבון שכל פיצוי שיתקבל מאת הביטוח הלאומי, יקוזז במסגרת תביעת ביטוח החובה ע"פ חוק הפלת"ד.
מה המשמעות המעשית של עקרון ייחוד העילה?
המשמעות המעשית של עקרון ייחוד העילה היא כי נפגע בגוף בתאונת דרכים אינו צריך להוכיח מי אשם בתאונה או שאפילו הייתה רשלנות כדי לקבל פיצוי. די בכך שיוכיח כי מדובר בתאונת דרכים וכי נגרם לו נזק גוף, כדי לפתוח את הדרך לקבלת פיצוי על ידי חברת הביטוח. בכך מתייתר הדיון הממושך בשאלת האחריות לתאונה, וההליך המשפטי מתמקד בעיקר בהיקף הפגיעה הרפואית, באובדן כושר עבודה, בהוצאות הרפואיות ובפגיעה באיכות החיים. במילים אחרות, הדיון עובר משאלת האחריות לשאלת גובה הפיצוי.
"המחיר" המשולם בגין מנגנון הפיצוי הייעודי והפשוט יחסית הוא, כאמור, הגבלת אפשרויות התביעה. הנפגע אינו יכול לעקוף את החוק ולהגיש תביעה נזיקית רגילה, גם במקרים שבהם נהג אחר פעל ברשלנות חמורה.
כמו כן, למרות שחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מייתר את הצורך של הנפגע להוכיח אשם או רשלנות, החוק גם קובע בעניינים מסוימים מגבלות לעניין חישוב הפיצויים, בניגוד לפקודת הנזיקין. כך למשל, סעיף 4 לחוק מגביל את הפיצוי בגין אובדן השתכרות לשילוש השכר הממוצע במשק. כמו כן, בניגוד לפקודת הנזיקין, לא ניתן במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לקבל פיצויים עונשיים.
דוגמה טובה למגבלות של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ניתן למצוא בפרשה המפורסמת של לי זיתוני. מדובר בנערה צעירה שנהרגה בתל אביב לאחר שנפגעה מרכב שבו נהגו אזרחים צרפתים שנמלטו מהארץ. לאחר שהנהגים הועמדו לדין, המשפחה הגישה נגדם תביעה לפיצויים ובכלל זה ביקשו שיפוי על הכספים שהוציאו לצורך מציאת הפוגעים. בית המשפט המחוזי דחה את העילות שאינן לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בציינו כי אין להכניס את פקודת הנזיקין לתאונות דרכים בחלון האחורי (ת"א 33775-09-15).
לא כל תאונה בכביש תיחשב כ "תאונת דרכים"
למרות שהמונח "תאונת דרכים" נשמע ברור מאליו, לא כל פגיעה הקשורה לרכב תיחשב לתאונת דרכים מבחינה משפטית.
כך, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגדיר "תאונת דרכים" כאירוע שבו נגרם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. על כן במקרים מסוימים תתעורר מחלוקת משפטית בשאלה האם האירוע אכן עומד בהגדרה זו. כך למשל, אדם שנפגע כאשר דלת רכב נטרקת עליו עשוי למצוא את עצמו במצב שבו עולה השאלה האם מדובר בתאונת דרכים במובן המשפטי של החוק.
לשאלה זו יש משמעות משפטית רבה שכן אם האירוע יוכר כתאונת דרכים לפי החוק, יחול עקרון ייחוד העילה והתביעה תתברר במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לעומת זאת, אם ייקבע כי האירוע אינו נכנס להגדרת החוק, התביעה תתנהל לפי דיני הנזיקין הכלליים, שבהם יש להוכיח רשלנות ואחריות לנזק.
סוף דבר
כפי שראינו, עקרון ייחוד העילה בתאונת דרכים קובע כי ברוב הגדול של המקרים הכתובת לקבלת פיצוי היא חברת הביטוח המבטחת בביטוח חובה. עם זאת, הגבולות המשפטיים של הגדרת "תאונת דרכים" עשויים להיות מורכבים. לכן, בכל מקרה של פגיעה, מומלץ לבחון לעומק את נסיבות האירוע בעזרת ייעוץ משפטי מקצועי.
פנו אלינו ואנו נסייע לכם בעזרת עורך דין לתאונות דרכים שיוודא שזכויותיכם לפיצוי ימומשו במלואן, בין אם במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובין אם במסלול הנזיקי הרגיל.
