לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2025 נהרגו 459 בני אדם בתאונות דרכים בישראל ו-13,261 נוספים נפגעו. זהו מספר ההרוגים הגבוה ביותר ב-19 השנים האחרונות. נתונים אלה מקבלים משנה תוקף לנוכח העלייה המתמשכת במספר נפגעי תאונות הדרכים בישראל, כפי שעולה מדוח סיכום 2025 של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
עבור כל אחד מהנפגעים, השאלה הראשונה שעולה היא "מי אשם?". אבל האמת המפתיעה היא שבכל הנוגע לפיצוי על נזקי גוף, זו שאלה שכמעט לא רלבנטית. הדין הישראלי אינו מתמקד באשמה, אלא בנפגע ובהיקף הנזק שנגרם לו.
החוק שמגן על נפגעים גם כשהם אשמים
החוק החל על תאונות דרכים עם נפגעי גוף בישראל הוא חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ("פלת"ד"). החוק קובע מנגנון ייחודי המבוסס על עיקרון האחריות המוחלטת, שלפיו הזכאות לפיצוי אינה תלויה בהוכחת אשמה. די בכך שמדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק, כדי להקים לנפגע זכות לפיצוי, לרוב באמצעות חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה. במקרים מיוחדים, כאשר אין ביטוח, מדובר בתאונת פגע וברח או שלא ניתן לזהות את הרכב הפוגע, הפיצוי משולם באמצעות קרן מיוחדת (קרנית), שנועדה להגן על נפגעים גם במצבים חריגים.
במילים אחרות, אין צורך להוכיח רשלנות או מי גרם לתאונה. אפילו אם הנפגע עצמו אשם, עדיין קיימת זכאות לפיצוי. מדובר בשינוי תפיסתי עמוק לעומת דיני הנזיקין הרגילים, שבהם הכל סובב סביב שאלת האשם.
כך למשל, מקרה של נהג שנרדם על ההגה והתנגש בקיר. בדיני הנזיקין הרגילים, הוא לא היה מקבל שקל כי הוא אשם. בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הוא זכאי לפיצוי מלא על נזקי הגוף שלו מחברת הביטוח, כי האשמה פשוט לא רלוונטית.
יצוין כי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים גם קובע עיקרון משלים וחשוב של ייחוד העילה. לפי עיקרון זה, כאשר מדובר בנזק גוף שנגרם בתאונת דרכים, לא ניתן להגיש תביעה לפי דיני הנזיקין הכלליים (כגון עוולת הרשלנות), אלא יש לפעול אך ורק במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
אחריות מוחלטת רק במקרה של תאונת דרכים כהגדרתה בחוק
חשוב להדגיש כי עיקרון האחריות המוחלטת אינו חל על כל מקרה של פגיעה הקשורה לרכב, אלא רק כאשר מדובר ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
מדובר בהגדרה משפטית מורכבת, הכוללת תנאים שונים אשר אינם מתקיימים בכל מקרה של פגיעה בסביבת רכב. התנאים המצטברים להכרה באירוע כ "תאונת דרכים" בהתאם להגדרה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הם:
- נזקי גוף – חייבת להיות פגיעה גופנית או נפשית. אם נגרם נזק לרכוש בלבד, ללא פגיעה גופנית, אין מדובר בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אלא בתביעת רכוש נזיקית רגילה.
- שימוש ברכב מנועי – רכבים פרטיים, משאיות, אוטובוסים ואופנועים נכללים בהגדרה של רכב מנועי, בעוד שכלים מסוימים המשמשים בעיקר לעבודות תעשייתיות או חקלאיות לא ייחשבו. יצוין כי אופניים חשמליים אינם עונים להגדרת "רכב מנועי".
- למטרות תחבורה – על השימוש ברכב להיות קשור לנסיעה, כלומר להיעשות תוך כדי נסיעה, כהכנה לנסיעה או בסיום נסיעה.
כך למשל, אם נהג נוסע בכביש ופוגע בהולך רגל שחצה את הכביש, מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק. לכן, אפילו אם הולך הרגל חצה באור אדום, הוא יהיה זכאי לפיצוי מכוח עיקרון האחריות המוחלטת.
לעומת זאת, אם אדם נכנס למוסך לצורך תיקון רכבו, ובמהלך העבודה נופל עליו חלק מהרכב וגורם לו לפגיעה. במקרה כזה, אף שמדובר ברכב, הפגיעה אינה קשורה לשימוש ברכב למטרות תחבורה. בהמשך לכך, האירוע לא ייחשב כתאונת דרכים לפי החוק, והנפגע יצטרך לתבוע את המוסך לפי דיני הנזיקין הרגילים ולהוכיח רשלנות.
לא קיבלת פיצוי?
לא שילמת.
האם אין בכלל חשיבות לאשמה?
ככלל, עיקרון האחריות המוחלטת מנטרל את שאלת האשמה בכל הנוגע לעצם הזכאות לפיצוי. עם זאת, ישנם מצבים שבהם להתנהגותו של הנפגע או של הנהג עשויה להיות השלכה משפטית.
כך למשל, החוק קובע חריגים שבהם הזכאות לפיצוי עשויה להישלל או להיפגע, כגון:
- נהיגה ביודעין ללא רישיון נהיגה תקף;
- נהיגה ביודעין ללא ביטוח חובה;
- גרימת תאונה במכוון;
- שימוש ברכב לביצוע עבירה פלילית.
במצבים אלה, על אף עקרון האחריות המוחלטת, המחוקק בחר להגביל את הזכאות. כמובן שעקרון האחריות המוחלטת אינו חל במשפט פלילי, ושם שאלת האשמה עומדת במרכז ההליך.
אין אשם. אז מה כן צריך להוכיח?
למרות שאין צורך להוכיח אשמה, אין מדובר בפיצוי "אוטומטי". גם במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, על הנפגע להוכיח מספר רכיבים מרכזיים כדי לזכות בפיצוי:
- שהאירוע עומד בתנאים שנקבעו בחוק לצורך הגדרת "תאונת דרכים";
- שקיים קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזק הנטען. כלומר, שהפגיעה אכן נגרמה כתוצאה מהתאונה ולא מגורם אחר;
- להראות את היקף הנזק, לרבות הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, כאב וסבל, ופגיעה בתפקוד. יצוין כי במקרים רבים מדובר בחלק הבעייתי ביותר להוכחה כראוי. גם כאשר אין מחלוקת כי הנפגע עבר תאונת דרכים וכי נזקיו נגרמו עקב התאונה, חברות הביטוח מנהלות קרבות עזים על גובה הפיצוי.
בפועל, בחלק גדול מהתיקים המחלוקת העיקרית היא לא אם יש זכאות לפיצוי, אלא כמה, ולכן האיסוף והצגת הראיות הרפואיות והתעסוקתיות הוא לב התיק.
סוף דבר
עיקרון האחריות המוחלטת בתאונות דרכים הוא אחד המנגנונים החשובים והייחודיים בדין הישראלי. עם זאת, מאחורי הפשטות לכאורה מסתתרת מערכת משפטית מורכבת הכוללת הגדרות, חריגים, ותנאים שיש לעמוד בהם. לא כל אירוע הקשור לרכב ייחשב תאונת דרכים, לא בכל מקרה קיימת זכאות לפיצוי, ולעיתים ההכרעה תלויה בפרטים הקטנים של המקרה.
לכן, בכל מקרה של פגיעה בתאונת דרכים, חשוב להבין את הזכויות לעומק ולפעול בצורה נכונה כבר מהשלבים הראשונים. ייעוץ משפטי מתאים על ידי עורך דין בעל ניסיון בתחום תאונות הדרכים עשוי לעשות את ההבדל בין קבלת פיצוי חלקי, לבין מיצוי מלוא הזכויות המגיעות לנפגע.
פנו אלינו ואנו נסייע לכם בעזרת עורך דין לתאונות דרכים שיוודא שתקבלו את הפיצוי המקסימלי המגיע לכם על פי חוק.
